שיטת הדירוג

הסבר על שיטת הניקוד:

מד כושר הוא שיטה מקובלת לדירוג של שחקנים, המבוססת על מודל סטטיסטי פשוט ויציב, והמנוהלת על ידי התאחדות העולמית (פיד”ה). לפי שיטה זו, לכל שחקן פעיל יש דירוג מספרי, המעודכן באופן קבוע לפי הניצחונות וההפסדים שלו במשחקים תחרותיים, באופן הלוקח בחשבון גם את רמתם של היריבים שמולם שיחק: ניצחון נגד שחקן חזק מקנה יותר נקודות מניצחון נגד שחקן חלש ממנו.

ציון מד הכושר אמור לשקף את יכולתו של השחקן בדרך של חיזוי התוצאות שלו, ולענות על השאלה כיצד צפוי להסתיים דו-קרב בין שני שחקנים, אף אם מעולם לא שיחקו זה כנגד זה. הסולם הוא לוגריתמי – שחקנים בעלי ציוני מד כושר \ R_1 ו- \ R_2 אמורים (בתוחלת) לחלק ביניהם את הנקודות במשחק ביחס של \ 10^{R_1/400} ל-\ 10^{R_2/400}[1]. לדוגמה, דו-קרב בן 11 משחקים בין שני שחקנים שהפרש מד הכושר שלהם 400 נקודות, אמור (בתוחלת) להסתיים בתוצאה 10:1, ואילו הפרש של 32 נקודות אמור (שוב, בתוחלת) להסתיים בתוצאה של 6:5.

את השיטה פיתח הפיזיקאי והשחמטאי ארפד אלו בשנות ה-50 של המאה העשרים, והיא אומצה על ידי פיד”ה, לאחר שינויים והתאמות, ב-1970. השיטה משמשת לדירוג שחקנים וקבוצות בכמה ענפי ספורט שונים.